עם המעבר להורות, ואפילו עוד לפני כן, מלבד המשימות והמטלות היום יומיות של גידול ילדים, אנו נדרשים להתמודד עם חששות, ציפיות, אכזבות ותקוות. רגשות ומחשבות אלו נוגעים לחוויית הילדות שלנו ולרצון לתקן או לשחזר חוויות שהיו לנו כילדים. בנוסף, כל הורות מלווה במפגש הספציפי בין ההורה (עם האופי הייחודי שלו, הדאגות והתקוות שלו) לילד (עם הטמפרמנט המולד שלו, הנטיות הטבעיות שלו, הקשיים והחוזקות האישיים שלו). מפגש שכזה יכול להיות מפרה ומגדל בעבור שני הצדדים, כאשר הוא מלווה בגמישות וברווחה נפשית. במצבים מסוימים הוא יכול לעורר גם קשיים וקונפליקטים, כאשר ישנה התנגשות בין הנטיות של שני הצדדים, או כאשר המרחב המנטאלי של ההורה, מסיבות רבות, מצטמצם. נוסף על כך, הורות בזוג מהווה אתגר במפגש ובחיבור של המטען ואופן פתרון הבעיות של כל אחד מהשותפים להורות.

 

לעיתים קרובות, במצבים קונפליקטואליים בהורות, למשל מול חרדות של הילד, או התנהגות מתנגדת שלו, ההורה ״ישאב״ לדפוס תגובה בעל מרחב מצומצם. מחשבות כמו: ״למה הוא עושה לי את זה״, ״למה אני לא טוב מספיק״, ״אני לא יודעת מה לעשות״, עולות במחשבותיו של כל הורה. בזמנים טעונים אנחנו מתחילים באמת להאמין להן, וכאשר אנחנו נבלעים לתוכן, היכולת שלנו להבנות את הסיטואציה ולהגיב אליה בצורה גמישה ומתאימה מצטמצמות. במצב כזה, אנחנו עלולים להתחיל להגיב מאזורים הישרדותיים ורגשיים יותר, להילחם, לקפוא או לברוח ולהימנע (ובכך להסלים את המצב).

 

בהדרכת הורים ניתן מקום נוסף להתבוננות וגיבוש דפוס תגובה מיטיבי. ההורים מוזמנים לרכוש מיומנויות לשמירה על המרחב הנפשי שלהם, ולחיזוק הגמישות בתגובותיהם לילד. זוהי הזדמנות לרווח בין המטען איתו אנחנו מגיעים אל ההורות, לבין הצרכים הקיימים של ילדינו ושלנו עצמנו בנסיבות החיים הנוכחיות. זהו מרחב לחיזוק שיתוף הפעולה בין השותפים להורות, וחיזוק תחושת המסוגלות והיכולות שלהם באחת ממשימות החיים המאתגרות ומרחיבות הנפש הקיימות בחיינו.

 

הדרכת הורים מומלצת במיוחד במצבים של חרדה, הימנעות וקשיי התנהגות בילדים בגילאי גן-יסודי, גם בנפרד מטיפול פרטני לילד.