חזרה מטיול ממושך מזמנת רגשות, מחשבות והתמודדויות שונות. לחזרה מטיול יכולה להתלוות תחושת הקלה, נחמה ונעימות של שיבה אל המוכר ויתרונותיו. לעיתים החזרה יכולה להיות עם פרספקטיבה חדשה או הבנות חדשות, וציפייה וסקרנות ליישם ולהכיל אותן בחיים ״הרגילים״. מנגד, זו יכולה להיות חוויה המעוררת קשיי הסתגלות משמעותיים. החזרה יכולה להרגיש ״כפויה״, לא מותאמת לתהליך אותו עברנו במהלך הטיול. ההבדלים בסדר היום, בעצמאות, בשגרתיות, בעלויות, בהתנהגות סביבנו- כל אלו עלולים לעורר תחושת ניכור, בלבול, עצב, כעס וייאוש. כל תחושות אלו הגיוניות במידה רבה, ולרוב יגיעו לאיזון זמן מה לאחר החזרה. עם זאת, ישנם מצבים בהם תחושות אלו עלולות לגבור ולהקשות על התפקוד ועל איכות החיים.
לעיתים הטיול מסומן אצלנו כאירוע ״מחוץ לחיים״ לעומת ״החיים עצמם״. הקטיעה וההפרדה בין אירועים אלו עשויה לאפשר לנו לשמור על חוויית הטיול כעל מזכרת זוהרת שנעים לאחוז בה, אבל עלולה לעמעם את הזוהר של החיים הרגילים. הדבר בעייתי במיוחד כאשר אנחנו מייחסים גם לעצמנו את אותה הקטיעה בין ״עצמי של הטיול״ לבין ״עצמי הרגיל״. טיול וחופשה ללא ספק מאפשרים לנו חוויות והנאות שכיחות פחות בחיים השגרתיים שלנו, אך העצמי שלנו הוא אותו עצמי, והחיים סביבנו הם אותם חיים. נשאף להסתכל על השינוי לא כאל קטיעה בין ״עצמי-טיולי״ ל- ״עצמי רגיל״ (או אפילו ״עצמי אמיתי או אותנטי״ ל-״עצמי כוזב או נענה לתכתיבים״) אלא כאל הזדמנות להרחיב את העצמי שלנו, ככזה שיכול להכיל גם חוויות של שגרה, יום יום, התאמה חברתית, השתייכות והשתלבות לבין עצמי הרפתקאן, נאמן לעצמו וגמיש.
כיצד יוצרים רצף בין החוויות.
· הנכחת הטיול לאחר החזרה: מזכרות, תמונות, מנהגים, ומאכלים יכולים לאפשר חוויית רצף המחזיקה את מי שאנחנו היום, ואת מי שהיינו ומה שחווינו בתקופת הטיול. זה לא רק קישוט, אלא עוגנים המזמינים אותנו לחזור ולהנכיח רגעים וחוויות שחווינו (בחוץ ובפנים במהלך הטיול).
· זיהוי ערכים וקבלת מחוייבות: נכון שהסביבה נראית שונה מאוד, וישנן מחויבויות שונות מבטיול, אך חשוב להבין מה התמצית של מה שהתרחש בטיול שנוגעת לאיך נרצה לחיות את חיינו. האם זיהינו שהערך של פנאי חשוב לנו? האם זיהינו שהערך של סקרנות? חברותיות? ספונטניות? כיצד ניתן להנכיח ערכים אלו בחיים שלנו? האם על ידי יוזמת פעילויות או הרגלים חדשים? או האם ניתן לחדד את נוכחות ערכים אלו בפעילויות הקיימות בחיינו? איך נקבל החלטות מחויבות לשמירה על הערכים החשובים לנו?
· זימון החלקים השונים בעצמי: גם בצמתים ״יום-יומיים״ ננסה לזמן את חלקי העצמי הנוספים שלנו, ולבחון כיצד הם מציעים לנו צורות התמודדות והתאמה שונות. נדמיין את עצמנו כבמה עליה נוספו שחקנים חדשים, בנוסף לאלו הוותיקים. נבדוק כיצד ניתן לתת להם תפקידים שונים גם ב-״מחזה היום-יום״.
במידה ולאחר זמן מהחזרה לשגרה עדיין נרגיש עצבות, קושי בתפקוד, ניתוק או ניכור, עצבנות מוגברת, או צמצום ניכר ברווחה הנפשית, מומלץ מאוד לפנות לטיפול. הטיפול עשוי להיות קצר טווח ולסייע בהסתגלות ובבניית הגשר הפנימי בין השגרה לטיול, או ארוך יותר, בהתאם לצרכי הפונה ובמטרותיו.