חשש להצביע בכיתה
הימנעות מהצגת פרזנטציות בלימודים גם במחיר ציון נמוך יותר
קושי להתחיל עם הבחור שמוצא חן בעיניי
ויתור על ראיונות עבודה
הימנעות מלעמוד על שלי מול קבוצת החברים שלי
ובאופן כללי: תחושה פיזית של רעד, הזעה, דפיקות לב, מחשבות שליליות על התפקוד שלי והשיפוטיות של אחרים, ורצון עז להיעלם מכל סיטואציה חברתית.
כל אלו עשויים להצביע על חרדה חברתית (social anxiety disorder) אחת מהפרעות הנפש השכיחות ביותר באוכלוסייה.
לחרדה החברתית לעיתים קרובות סימנים כבר בילדות- נטייה לביישנות, פרפקציוניזם, קשיים חברתיים והימנעות קשורים כולם להתפתחות ההפרעה. עם זאת היא עשויה גם להופיע בעקבות משבר או התנסות שלילית חריפה בסיטואציה חברתית. היא יכולה להיות ספציפית לסוג מסוים של מפגש חברתי (למשל דיבור מול קהל, או דייטים) או נרחבת למצבים בין אישיים רבים. לעיתים קרובות החרדה החברתית תעורר דחף עז להימנעות אשר בתורו יוביל להחמרה של הסימפטומים והסבל.
הטיפול היעיל לחרדה חברתית כולל תמיד מרכיב התנהגותי (חשיפות הדרגתיות למצבים מעוררי חרדה) אך לעיתים קרובות יש צורך בשילוב עבודת עומק פסיכולוגית שתסייע בגיוס מוטיבציה ומשאבים נפשיים ותרכך את השפעת התנסויות בין אישיות טראומטיות מהעבר על ההתמודדות בהווה.
יש לציין כי סימפטומים של חרדה חברתית עשויים להופיע במצבי חיים שונים, ובשילוב עם הפרעות שונות, ויש לבצע הערכה אישית ומעמיקה לצורך התאמת תוכנית הטיפול המיטיבה ביותר בעבור כל אחד.
מהלך כללי של טיפול בחרדה חברתית
הערכה של חומרת הבעיה, המשגת הגורמים לה ומיקוד בסימפטומים ובהשפעתם על חיי היום יום. ניסוח מטרת הטיפול
פסיכו-חינוך על טבעה של החרדה החברתית ואופן ההתמודדות עמה
תרגול טכניקות מסייעות להתמודדות עם החרדה (הרפייה, מדיטציה, קבלה)
חשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה במהלך המפגשים הטיפוליים ובמהלך השבוע
עם זאת, לכל מטופל צרכים שונים ואתגרים שונים, ועל כן ישנה חשיבות רבה בפנייה לאיש טיפול מומחה ומנוסה בהתמודדות עם חרדה חברתית.
Comments