התנהגויות ביטחון בהתמודדות עם חרדה

בסרט הקלאסי של דיסני, דמבו הפיל המעופף, הפיל דמבו מצליח להפוך את הקושי המולד שלו (אוזניים גדולות במיוחד) לכישרון נדיר (תעופה). אך המעבר מכאב ותחושת פגימות להצלחה ועצמאות אינו מובן מאליו. האפשרות לפרוס אוזניים ולעוף על אף משקלו כפיל מעוררת חרדה רבה והימנעות. צוות עורבים ערמומיים וחברו העכבר קושרים קשר ומעניקים לו ״נוצת קסם״. מי שייאחז בה יוכל לעוף ללא בעיה. דמבו שמח על ההצעה, מוקל לו, והוא הופך לפיל המעופף הראשון. התהליך לשחרור נוצת הקסם הוא כבר אתגר חדש.

לכל אחד מאיתנו יש ״נוצת קסם״. סט התנהגויות המאפשרות לנו להעביר את האחריות על מעשינו מעצמנו לאותה התנהגות או גורם חיצוני, ובכך אנחנו יכולים לשחרר את עצמנו בצורה חלקית מהחרדה ולפעול בצורה חופשית יותר. דברים שנעזר בהם על מנת לעשות את מה שבדרך כלל נגדיר כ״לא אני״ או ״לא מתאים לי״ עם רמת חרדה מופחתת. זה יכול להיות טקס התכוננות לפני בחינה, זה יכול להיות בדיקות חוזרות ונשנות של האוטו לפני שנצא לנסיעה, זה יכול להיות הסתמכות על ליווי של חבר או בן משפחה למשימה מעוררת חרדה, או חולצה קבועה שרק איתה נעמוד בסיטואציה תחרותית. התנהגויות ביטחון יכולות להיות גם בלתי נראות, כמו ספירה, מחשבה מרגיעה, או חזרה על משפט שוב ושוב. לכאורה, התנהגויות ביטחון מקנות לנו חופש גדול יותר מול החרדה ומגדילות את טווח הפעולה שלנו, אז מה הבעיה איתן?

הפרעות חרדה כוללות בתוכן מרכיב קבוע של נסיונות להימנעות רגשית. כלומר, חרדה הופכת להפרעה ופוגעת באיכות חיינו ובתפקוד כאשר אנחנו מנסים להימנע מלהרגיש אותה. ובאמת, חרדה היא רגש לא נעים במיוחד שמטרתו האבולוציונית היא לדחוק בנו ״לעשות משהו״ כדי להפסיק אותו- לברוח או להילחם. במקרה של הפרעות חרדה, נוצרת למידה כי הרגש עצמו הינו מסוכן ויש לעשות כל שניתן להימנע מלחוש את אותו הרגש. בשלב זה אנחנו הופכים נשלטים על ידי הפחד מהפחד, ולא על ידי המטרות והערכים שלנו. הטיפול בחרדה יכלול תמיד מרכיב של חשיפה הדרגתית להתנהגויות מעוררות החרדה, והגדלת היכולת לחוש את החרדה (מחקרים מראים כי על אף שהטיפול חושף אותנו לרמת חרדה גבוהה יותר, הוא גם מגדיל את תחושת השליטה שלנו מולה ולכן הסבל ממנה יורד).

אם הימנעות רגשית מביאה בסופו של דבר לעליה ברמת ההפרעה של החרדה על ההתנהגות ועל איכות חיינו, ניתן לראות כיצד התנהגויות ביטחון משחקות לטובת ההימנעות הרגשית. נכון, הן מאפשרות התנהגויות שלא היו אפשריות ללא אותן התנהגויות הביטחון, אך הן גם מעוררות תלות באותן התנהגויות. מה נעשה אם בבוקר התחרות החולצה שלנו בכביסה? מה נעשה אם אף בן משפחה לא יכול ללוות אותנו לתור אצל הרופא? אם מישהו הפריע לטקס ההתכוננות לבחינה? במצב כזה רמת החרדה ותחושת חוסר השליטה תגבר. כמובן שלא כל התנהגויות הביטחון הן בעייתיות, וכמובן שלא נרצה להיפטר מכולן בבת אחת. בטיפול בחרדה חשוב ללמוד לזהות את התנהגויות הביטחון ולרתום אותן לטובת החשיפה ההדרגתית. נתחיל לערוך חשיפות תוך שימוש בהתנהגויות ביטחון, ובהדרגה נוריד את השימוש בהן, נגמיש ונגוון אותו, או נמיר התנהגויות ביטחון שאינן בשליטתנו המלאה לכאלו שהן כן בשליטתנו (למשל תרגול נשימות או הרפיה).

נוצת הקסם הייתה קריטית למען השחרור של דמבו מהחרדה, אך באיזשהו שלב התלות בה הפכה למכבידה ואפילו מסכנת, והיה צורך לחזור ולהשיב את הבעלות על התעופה לדמבו עצמו ולא לנוצה. כך גם בטיפול בחרדה.

לכל אחד מאיתנו יש התנהגויות ביטחון, ואנחנו חשים תלויים בהן וקשורים אליהן רגשית. כולנו עשויים לחוש חרדה אם ירצו להרחיק אותן מאיתנו. על כן חשוב שהעבודה עם התנהגויות הביטחון תהיה במהלך קשר טיפולי מקצועי ומיטיב, אשר ידע לזהות את התנהגויות הביטחון, לזהות אילו התנהגויות מגבילות את איכות החיים וההתפתחות, וכיצד ניתן להגמיש את השימוש בהן או להציע חלופות מועילות.